במקום אחר, מרחק כמה וכמה שעות טיסה מז’נבה, נחתה תשדורת אימייל בהולה על מסך מחשבו של ראש שירות הביטחון הכללי. האינטרפול דרש את התערבותו האישית והמידית. המטה המרכזי היה כמרקחה. טובי המומחים הוזעקו. כולם הסכימו שנדרשת פעולה מהירה ונחרצת. על אחת כמה וכמה שעה שעיני העולם כולו נשואות אליהם. צוות בן חמישה אנשים מאנשי יחידות מיוחדות הוקם במהירות. אסור בתכלית האיסור לתת לחשוד המסוכן לחמוק מציפורני החוק הבינלאומי. מחשבים רבי עצמה פלטו שלל פרטים אישיים אודות החשוד המרכזי, משמימים רובם ככולם. האיש חי חיים אפורים למדי, כמצופה ממקצוען אמתי. אין פלא שהוא הצליח לחמוק תחת הרדאר. הצוות תודרך קצרות ויצא לדרכו ללא דיחוי נוסף, מצווה להביא את הפצצה המתקתקת חיה או מתה למרתפי החקירות. הצוות המיומן התחקה אחר החשוד ללא כל קושי. האיש היה כל כך בטוח בעצמו וזחוח עד שנדמה היה שוויתר על כל מנגנוני ההגנה, אפילו הבסיסיים ביותר. במשך כשעתיים תמימות עקבו אנשי הצוות אחר רכבו של האיש, ממתינים לשעת כושר. לבסוף נאות הבחור לעצור את רכבו. האיש יצא מהרכב אוחז בשקית אטומה. ראש הצוות סימן לאנשיו להמתין. יש סיכוי לא רע שהשקית מכילה פרטים מפלילים. האתגר הלך ונעשה מעניין מרגע לרגע. האיש והשקית נכנסו לבית קפה סמוך. ממקום מושבם ברכב הוואן המוסווה הבחינה החבורה שהאיש מוציא דבר מה מהשקית ומתיישב. חברי הצוות הקפידו לשמור על קשר עין עם המטרה. דקות ספורות לאחר מכן, חנה רכב אחר מאחורי רכבו של החשוד ומיד אחריו חנה רכב נוסף. מכל אחד מהרכבים יצא אדם אחד. השניים ככל הנראה הכירו אחד את השני. הצוות לא התקשה להגיע למסקנה מדהימה זו לנוכח לחיצת היד החמה בין שני אלה. להפתעתם הרבה, כל אחד משני החברים החדשים אחז בשקית זהה לזו של מושא החקירה. שלא במפתיע, שני אלה נכנסו אף הם לבית הקפה, הוציאו את שהוציאו מהשקיות שבידיהם והתיישבו בשולחנו של החשוד המרכזי. נקודת התצפית שלהם לא סיפקה את ראש הצוות. הם לא הצליחו להבחין בתכולת השקיות ועובדה זו תסכלה אותו. בהתחשב בכך שהחשוד התעלם מכל כללי ההגנה האפשריים, החליט ראש הצוות ליטול סיכון מחושב. הוא הורה לשניים מאנשי הצוות להתלוות אליו, נוטל עמו מחשב נייד. השלושה יצאו מהרכב, בדרכם לבית הקפה. הם נכנסו לבית הקפה והתיישבו כבדרך אגב בשולחן סמוך לשולחנו של החשוד שבינתיים הפך לחשודים. ראש הצוות התיישב כשפניו לעבר שלושת האובייקטים, פותח את המחשב הנייד. שני אנשי הצוות האחרים התיישבו לצדו, נזהרים שלא לחסום את שדה הראייה של מצלמה נסתרת שהותקנה מבעוד מועד בגב המחשב, ועתה הייתה מכוונת אל השלישייה המסוכנת. ראש הצוות ושני עוזריו הנאמנים, הזמינו קפה ועשו עצמם כאילו הם שקועים במשא ומתן עסקי. אף אחד לא הבחין באוזניה שהייתה תחובה עמוק בתוך אוזנו של כל אחד מהם. המצלמה המשוכללת והמיקרופון הרגיש הקליטו את כל ההתרחשות בשולחן הסמוך. השלישייה העליזה שלא הייתה ערה למעקב, שוחחה בחופשיות. שלושת השקיות הזהות נחו ריקות על כיסא סמוך. תחולתן המסתורית נעלמה כלא הייתה. השיחה ששודרה בשידור חי לאזניות אנשי הצוות, הייתה לא פחות ממשעממת. זה סיפר על אשתו וההוא על איזו גברת מופקרת. השלישי, התגאה בפיתוח עסקי חדשני שהגה וחוזר חלילה. ראש הצוות החל לחשוש שמא חלה טעות חמורה בזיהוי. הטעם היחיד ששכנע אותו להישאר במקום היו השקיות. יתכן מאד שהחשוד המרכזי וחבריו למועדון מתוחכמים ממה שחשב. הוא קיווה שההצגה חסרת התכלית שמעלים שלושת השחקנים בשולחן הסמוך, אינה מעידה על כך שהצוות נחשף בשגגה. שלושת החשודים לגמו מהקפה. השיחה בשולחן הסמוך הלכה ודעכה. נראה היה שהחבורה נפגשת לעתים קרובות ואין להם הרבה מה לחדש האחד לשני. אחד מהשלושה נאנח אנחה קורעת לב. השניים האחרים התבוננו בו והנהנו בהבנה. לפתע, מבלי שראש הצוות או שני הלוויינים שלו היו מוכנים לכך, קיבלה השיחה בין השלושה תפנית חדה. הבחור שנאנח החל לדבר על מה שהוא כינה ‘התכנית’. מהר מאד הסתבר שאותה ‘תכנית’ לא הייתה זרה לחבריו לשולחן הדיונים. השלושה הסכימו כי גורלם של שניים שבשמם או בזהותם הם נזהרו שלא לנקוב, הוא מוות בייסורים, לא פחות מכך. למעשה, אם זה היה תלוי בהם, אפילו יותר מכך. הסתבר שאותם שני הגורמים העלומים פגעו פגיעה קשה בפרנסתם של השלושה. השלישייה שהייתה עתה פחות עליזה, דנה בכובד ראש באופציות השונות לממש את זממה. לאחר דיון סוער החליטו השלושה שלמרות הכל, מוות בחנק הנו האופציה המועדפת. החשוד המרכזי הבהיר לחבריו בקול, שאין לו שום כוונה לחזור על שגיאות העבר. פניו של האיש הרצינו. אם שני הבוגדים חושבים שהם יצליחו שוב להתחמק או אם עולה בדעתם של השניים שהם באמת ובתמים מנהלים את העולם, על חשבונם של השלושה, מצפה להם הפתעה נטולת חמצן. ילמד על כך גורלו המר של שחקן המשנה שחוסל ממש לאחרונה. השלושה גיחכו קצרות. שקט מתוח השתרר בשולחן הסמוך. שלושת הקושרים נראו מהורהרים. ראש הצוות ווידא שחילופי הדברים הוקלטו וכשנחה דעתו, ניתן האות. הוא ושני עוזריו הנאמנים זינקו ממקומם, מתנפלים על השלושה. צלחות וכוסות התעופפו בחלל בית הקפה. כיסאות התגלגלו על הרצפה, זרועות רגליים ואגרופים התנופפו באוויר, חובטים בעצמה ומתערבבים זה בזה. לתדהמתם הרבה של אנשי הצוות, השלושה השיבו מלחמה שערה, כאילו התקפת פתע רצחנית הייתה דבר שבשגרה עבורם. שלושת המתאבקים לחמו כחיה פצועה שגבה אל הקיר. למזלם הרב של ראש הצוות ושני מלוויו, שני אנשי הצוות הנוספים שהמתינו בסבלנות מאחור, הבחינו במהומה והסתערו אף הם פנימה, מצטרפים לחגיגה. בקושי רב עלה בידם להשתלט על שלושת הסמוראים. ידיהם של אלה נכבלו באזיקי מתכת ועל ראשו של כל אחד מהפורעים הושם שק יוטה. המשלוח האלים נגרר אל מחוץ למה שהיה פעם בית קפה והוכנס אחר כבוד ובכוח לחלקו האחורי של הוואן. ראש הצוות החבול דקלם באוזניהם של השלושה את זכויותיהם, שם דגש על זכותם לשתוק. השלושה לא התרשמו כלל מדבריו. הם צעקו בקולי קולות, טוענים שלא עשו דבר ודורשים בכל תוקף לדעת את זהותם של אנשי הצוות. כשנתחוור לשלושת הטנורים שזה לא ממש עוזר, עברו השלושה לשימוש בלשון ציורית, שלא הייתה מביישת שודד ים בגמלאות. עדיף שישתקו. לפחות עד למרתפי החקירות, שם ישמחו לשמוע אותם מזמרים. הוואן יצא לדרכו בחריקת בלמים לאחר שאיש צוות נוסף, סיים לאסוף ממצאים מזירת ההתגוששות והשאיר בידי בעליו האומלל של בית הקפה, כתובת להגשת חשבון בגין נזקיו. שלושת השקיות הריקות ולצדן פריטים שונים ומשונים, הוכנסו לתיק אטום והונחו ברכב. לאנשי המעבדה לזיהוי פלילי מצפה עבודה לא פשוטה. ראש הצוות יצר קשר עם המטה המרכזי ודיווח על מעצרם של שלושת החשודים. הוא לא שכח להתריע על מסוכנותם של השלושה, משדר למטה את ההקלטה ששרדה למרבה המזל את מלחמת העולם השלישית שניטשה בבית הקפה. ראש שירות הביטחון היה שבע רצון. תחת לעצור ציפור אחת, עלה בידם לתפוס להקה שלמה בשעת מעשה! המשימה הושלמה על הצד הטוב ביותר והאיום המידי הוסר. דקות ספורות לאחר הדיווח, שוחח ראש השירות עם מקבילו באינטרפול ומסר לו את החדשות הטובות. סרטון הווידאו נשוא האירועים שוגר אף הוא למטה המרכזי של האינטרפול. שורה ארוכה של שירותי ביטחון בינלאומיים נשמה לרווחה. בקבוקי שמפניה נפתחו וכוסות הושקו לקול צהלותיהם של העושים במלאכה. העולם הפך בטוח יותר עם מעצרם של השלושה. 

שר ההגנה האוסטרי לא היה ער כלל ועיקר להתרחשויות האחרונות. לנוכח מצבו הנפשי הרעוע, מזכירתו הנאמנה נטלה לעצמה את החירות לסנן עבורו את שיחות הטלפון. לא הייתה לה כל התלבטות. שיחות הטלפון סוננו כולן, ללא יוצא מהכלל. היא חשה חובה לתת לאיש את ההזדמנות לה הוא ראוי, להחריב את משרדו עד היסוד. מדי פעם בפעם חדר קול נפץ דרך דלת העץ הכבדה של משרדו של השר, שהעיד על כך שהשר עשה את הבחירה הנכונה. הוא לא ייתן להזדמנות שנקרתה בדרכו לחמוק מידיו הקטלניות. ראשי סוכנויות המודיעין האוסטריות, התבקשו על ידה בנימוס המתחייב, להמתין להפוגה, או אז יתכן שהשר יאות להשיב לפניותיהם. ככל שיחזיק עד אותו המועד בתפקידו הרם, כמובן. בליבה של המזכירה קם החשש שמא השר המכובד ישלים את מלאכתו ויבקש לשווק את שירותיו הטובים הלאה. היה לה ברור כשמש שהמטרה הבאה תהא קרוב לוודאי משרדה שלה, ששכן בכניסה למשרדו של המטורלל. אולי אפילו היא עצמה. בהתחשב במצבו העדין של השר, ספק רב אם הוא יוותר על התענוג. המחשבה המטרידה הובילה אותה להתקשר בבהילות לרופאו האישי של השר. אם יש מישהו שיכול להוריד את המשוגע מהעץ, זה רק הדוקטור הטוב ושלל הסמים הנרקוטיים שהחזיק באמתחתו. טון הדיבור המבוהל שלה, הבהיר לרופא שלא מדובר בהתקררות. הוא נטל את תיקו ויצא את מרפאתו בחיפזון וללא אומר, מותיר מאחוריו כמה וכמה חולים מתוסכלים. למזכירה לא נותר אלא להתפלל שהרופא יגיע כמה שיותר מהר, בטרם יגיע אליה השר המעורער. בינתיים וכאמצעי זהירות, היא שלפה ממגירת שולחנה צרור מפתחות וניגשה חרש לדלת משרדו של השר. בחסות קולות הריסוק והנפץ, היא תחבה את המפתח המתאים לחור המנעול ונעלה את הדלת בזריזות. לחרדתה, השר גילה את דבר כליאתו. הוא ניסה לפתוח את הדלת אך ללא הועיל. פרץ ההשתוללות לא אחר לבוא. שר ההגנה ניסה בכל כוחו לעקור את הדלת מציריה. מאמציו לא נשאו פרי. הוא צעק אליה בקולי קולות מעברה השני של הדלת, מורה לה לפתוח אותה בפניו ומיד. האיומים לא אחרו לבוא. המזכירה המסכנה רעדה כמו עלה נידף ברוח. היא נותרה ישובה בכיסאה, משותקת מפחד. כדאי מאד לרופא להזדרז אם הוא לא מעוניין בשני מטופלים והחייאה אחת. השר הזועם לא נרגע. הוא התקשר אליה בקו הפנימי וכשענתה, איים פעם נוספת לעקור את ליבה בשתי ידיו אם הדלת לא תפתח לאלתר. היא הניחה את שפופרת הטלפון במקומה, מבלי שטרחה להשיב. השר התפוצץ. הגברת הנפוחה לא ערה כלל לחומרת המצב ולחומרתם של מעשיה. הוא נטל הפסקה קצרה והתיישב מתנשם על מה שנותר מכיסאו. בהברקה של רגע, הוא הרים את שפופרת הטלפון וחייג מספר. לא הכל אבוד. הוא בכל זאת שר ההגנה! קולו של הרמטכ”ל מילא את אפרכסת הטלפון, שואל את השר לשלומו. לשר לא הייתה סבלנות לגינוני נימוס. הוא הורה לרמטכ”ל בצעקות לפרוס את כוחות הצבא לאלתר בגבול עם שווייץ ולהתכונן לגרוע מכל. הרמטכ”ל נאלם דום. השר חזר על ההוראות המפורשות. הרמטכ”ל ניסה לברר עמו כיצד מתיישבות הוראותיו אלה עם דוחות המודיעין היומיים שהומצאו לו לפני זמן קצר ואשר אינם מעידים על תכונה יוצאת דופן בצד השווייצרי. בטח ובטח שאינם מעידים על הכנות כלשהן למלחמה. השר יצא מדעתו. אין ספק שהוא מוקף ביצורים חסרי מוח. לא פחות חמור מכך הוא שאלה מתעקשים משום מה לחשוב בכוחות עצמם. בלית ברירה הוא מסר לרמטכ”ל את חוות דעתו המקצועית אודות כישוריו האינטלקטואליים, מורה לו בטון קשוח שלא לפקפק בדבריו. כשסיים לעלוב ברמטכ”ל טרק השר את שפופרת הטלפון, מותיר את הרמטכ”ל בחברת עלבונו וללא מענה. בדיוק באותו הרגע נפתחה דלת משרדה של המזכירה. ליבה של זו נמלא שמחה כשהרופא המסור נגלה לעיניה. היא לא הייתה צריכה לומר דבר. השר חזר לסורו. צווחותיו שמילאו את חלל האוויר, אליהן נלוו חבטות עזות על הדלת, דיברו בעד עצמן. הרופא הביט בה בדאגה. הוא שלף מתיקו מזרק שהכין מבעוד מועד. הרופא סימן למזכירה והשניים ניגשו בצוותא לדלת משרדו של השר. הרופא אחז במזרק בחוזקה והסתתר מאחורי קיר סמוך. כשנראה היה שהכל מוכל לקבלת השר, אותת הרופא למזכירה וזו סובבה את המפתח. הדלת נפתחה באחת והשר הסמוק פרץ החוצה, מוכן ומזומן לחנוק את מזכירתו בשתי ידיו. באדיבותו של מר אדרנלין, הוא לא הרגיש כלל את הדקירה בישבנו. שנייה או שתיים אחר כך, החדר הסתובב אל מול עיניו של השר והוא צנח ארצה, שוקע בשינה נטולת חלומות. המזכירה המבוהלת הייתה אף היא על סף עילפון. לולא הרופא, אף היא הייתה צונחת מלוא אפיים ארצה, לצדו של הבוס המטורלל שלה. הרופא המסור נטל את היזמה לידיו. הוא הושיב את המזכירה המסכנה על כסאה והציע לה בעדינות ליידע את הדרגים הבכירים שהשר יצא זמנית מכשירות, בבחינת נוכח-נפקד. משום מקום הופיעו בחדר אנשים בחלוקים לבנים שעמלו על פינויו של השר המטושטש למקום סגור כלשהו. מראה השר המתרחק, מוטל קשור על אלונקה, כמו גם במשימה החדשה שהטיל עליה הרופא הטוב, החזיר למזכירה מעט מהביטחון העצמי שלה. הטלפון הראשון שעשתה היה למשרדו של הקנצלר. מזכירתו הקשוחה של הקנצלר הבהירה לה שהוא לא יכול בשום פנים ואופן להתפנות אליה. למעלה מהצורך, הוסיפה המרשעת שהקנצלר שקוע משום מה בשיחת ועידה עם הרמטכ”ל וראשי סוכנויות המודיעין על זרועותיהן השונות, ממלא את תפקידו של שר ההגנה הכושל שלה. לאחר שסיימה להתעלל במזכירת השר, נטלה ממנה מזכירתו של הקנצלר את ההודעה והואילה בטובה, שלא כהרגלה, למסור לקנצלר פתק בנדון. הקנצלר הטרוד עיין בפתק. חיוך התפשט על פניו. הוא תמיד ידע שמשהו בשר ההגנה לא ממש בסדר. הוא פשוט לא ידע להצביע על מקור הבעיה. מבלי להמתין הוא עדכן את משתתפי השיחה בהתפתחויות, לא שוכח להבהיר לרמטכ”ל שההוראות שקיבל מחולה הנפש, בטלות ומבוטלות מעיקרן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *