חלפה לפחות שעה שלמה עד שאחד מהחבורה התעשת. זמירותיה של גב’ דיילת לא סייעו להתאוששות. היה זה דווקא הנספח הצבאי שהגיע למסקנה שצריך לעשות מעשה. הוא פנה לנשיא ובלי אומר משך בזקן המלאכותי שלו. להפתעתו, זה לא נתלש באחת. הנשיא פלט זעקת כאב. הנספח לא ויתר. זה או זה או מופע האימים במעצר. טומטו החרה אחרי הנספח, תולש בכוח את השפם המלאכותי שהודבק לפניו של אדונו. הנשיא חזר להיות נשיא, אם כי על פניו התנוססה חבורה אדומה בוהקת, זכר לדיון הפורה שניהל הלה עם נציגי משטרת הנמל. למראה הנשיא החבול, נכמר ליבה של גב’ דיילת וזו נשתתקה. היא שקלה ברצינות לשוב ולבצע את הביצוע המיוחד שלה להמנון האמריקאי. השקט המבורך עודד את טומטו והנספח לפעול. השניים פצחו בצעקות רמות, במטרה להזעיק את צוות הסוהרים. שני סוהרים התייצבו מחוץ לתא. השניים היו פקעת עצבים. מזמן לא היה להם יום כל כך עמוס. על כל הצרות, נגזר עליהם לארח זמרת שהיא כל כולה פרסומת חיה ונושמת לכאב ראש. כל אחד מהשניים אחז בידו אלה, מוכן ומזומן לעשות בה שימוש. לצערם הרב, הצעקות בקעו דווקא מהתא של השלישייה העליזה. חבל מאד. הם היו שמחים לעשות בזמרת שפטים. שלושת המוסקטרים שבתא ניצבו על רגליהם, אוחזים בסורגים. הסוהרים התכוננו להתעמת עימם. לפתע נתקלו עיניהם בדמותו החבולה של לא אחר מאשר נשיא ארצות הברית של אמריקה. השניים התבלבלו. האיש שניצב בתא דמה שתי טיפות מים לנשיא האמריקאי. כפיל מושלם. הבלבול התחלף בצחוק. טומטו והנספח חייכו בהקלה, מתוך הבנה שהפרשה ההזויה מצויה בדרכה לסיומה הטוב. הסוהרים המצחקקים לא חשבו כמותם. אחד מהם שלף טלפון נייד והחל לצלם את חברו ניצב על רקע דמותו של הכפיל. כשסיים, שלף חברו את הטלפון הנייד שלו, והריטואל חזר על עצמו. ניסיונותיהם של הנשיא ושני עוזריו הנאמנים לשכנע את הסוהרים כי הכפיל שבור היד והלב, אינו אלא הנשיא בכבודו ובעצמו, נתקלו בפרץ חדש של צחוק. חבריהם השוטרים התריעו בפניהם מבעוד מועד שמדובר בנוהל נפוליאון מהחמורים שידע הנמל. השניים סיימו את סשן הצילומים שלהם, ועזבו את מקום, מותירים את הנשיא האמריקאי, טומטו והנספח, אבדי עצות. המבט העצוב בעיניו של הנשיא ריגש את גב’ דיילת עד דמעות. בליבה של זו גמלה ההחלטה להפוך את ייאושו של האיש רם המעלה למעט יותר נוח. היא קיצרה את ההפסקה שהעניקה לעצמה ולעולם ועלתה פעם נוספת ובסערה על הבמה. הנשיא נאנח בקול, מתיישב בכבדות על דרגש המתכת. אם רק היו אומרים לו שמסע תענוגות מהסוג הזה הוא חלק מדרישות התפקיד, הוא היה מוסר אותו בשמחה לאחד מהמתמודדים האחרים. 

צמד הסוהרים חזר לעמדה שלו שבכניסה לבית המעצר הקטן שבנמל. עוד מעט יגיע צוות אחר שייקח עמו את כל החבורה, כולל הכוכבת העולה בשמי בית המעצר ויעביר אותה לבית מעצר אחר, לקראת פגישתם עם שופט תורן. הם יותר מאשר ישמחו להיפטר מהדיילת ששוקדת על הסבה מקצועית. הם חככו בדעתם האם להמליץ לגברת להתמקד בשירה או שמא בבלשנות. נותרה להם עוד כשעה לקבל החלטה מושכלת בעניין. בינתיים שלח כל אחד מהשניים את תמונותיו עם הכפיל של הנשיא, לחברים ובני משפחה. התגובות היו נלהבות. חבל שאין באפשרותם לתרגם את הכישרון המולד של העצור לכסף. השמועה על כך שבבית המעצר שבנמל מוחזק כפיל של נשיא ארצות הברית, התפשטה כאש בשדה קוצים. אם לא די בכך, הידיעה שהאיש טוען בעקשנות שהוא הנשיא, תרמה אף היא לשמחה. הבדיחות על חשבונו של העציר, לצד תמונתו בחברתם של צמד הסוהרים, מגלי הכישרונות, מילאו את רשתות המסרים המיידים.

בקצה השני של העולם השעה הייתה שעת לילה מאוחרת. מהנדסים וטכנאים מנומנמים צפו בשעמום במסכי המחשבים שלפניהם. שום דבר מרגש לא אירע. אפילו הטרוריסטים זקוקים למנוחה בין יום קטל אחד למשנהו. במסדרונות סוכנות הסייבר האמריקאית, שוטטו אלה מהם שנותרה בהם מספיק אנרגיה, תרים אחר כוס קפה. על מסך המחשב של אחד מהטכנאים צצה התראה. מחשבי העל שסרקו בדקדקנות את הרשת, מצאו שמישהו באירופה טוען שבא במגע עם כפיל של הנשיא או אולי אפילו עם הנשיא בכבודו ובעצמו. לא היה בהתראה מהסוג הזה כל חדש. התראות שכאלה צצו מדי יום ביומו על מסכי המחשבים של חבריו לעבודה ושלו. רובן ככולן נמצאו כהתראות שווא. הטכנאי המשועמם ידע שהסיכוי שמישהו מאירופה יבקר בחדר השינה של הנשיא בבית הלבן, בשעה זו של הלילה, היה פחות מקלוש. הסיכוי שאותו אחד יוותר בחיים בכדי לספר זאת, נמוך אף יותר. הוא לא ראה צורך בהטרדת הממונה עליו וביטל את ההתראה. הטכנאי שב לעיסוקיו, ממלא חוברת תשבצים. הזמן חלף לאט מדי לטעמו. כעבור מספר דקות, התראה נוספת צצה על המסך שלו. אדם נוסף טען שפגש בכפיל של הנשיא. הטכנאי עמד למחוק את ההתראה אלא שעל המסך צצו בזו אחר זו התראות דומות לצידה. הטכנאי נאנח. המחשב השתגע. בהתאם לנהלים הפנימיים של היחידה, התראה המופיעה יותר מאשר פעמיים בטווח זמן קצר דורשת בדיקה. היה ברור לו שהוא משחית את זמנו, אבל זמנו היקר לחוד ונהלים לחוד. הוא הקיש על מקלדת המחשב בחוסר חשק מספר פקודות. מסך המחשב נעור לחיים. סופסוף הוא מקבל יחס מהטכנאי האנטיפת. בזו אחר זו צצו על גבי המסך תכתובות בשפה זרה ולצדן תרגום לאנגלית. רובן ככולן היו בדיחות על חשבונו של עציר כלשהו. הטכנאי הסתקרן. הוא ביקש מהמחשב לאתר את התכתובת המקורית. חלפו שניות מספר ועל המסך הופיע תמונה של אדם במדי סוהר ניצב לפני תא מעצר ומאחוריו, דמותם של שלושה אנשים אחרים, שאחד מהם דמה דמיון מפתיע לנשיא ארצות הברית, למעט ידו שהייתה מגובסת. הטכנאי חייך. הבדיחות שיירט המחשב אודות העציר המסכן, בהחלט היו במקומן. את שני העצירים האחרים הוא לא זיהה. הוא שקל אם לשתף את מי מחבריו האחרים, אך נמלך בדעתו לאחר שהבחין שכל אחד מהם שקוע עד צוואר בעסקי הנמנום המניבים. התשבצים נמאסו עליו. בהעדר עיסוק מעניין אחר הוא חזר לתקתק במרץ על מקלדת המחשב, גוזר את התמונה מורה למחשב לנתח אותה. מחשב העל החל מיד במלאכת הפענוח. התוצאות לא אחרו לבוא. תוך שניות בודדות הופיעו תחת התמונה שלוש תמונות עדכניות לצד שלושה שמות, של הנשיא, של טומטו ושל הנספח הצבאי בשגרירות ארצות הברית בשווייץ. לצד כל שם הופיע מספר באחוזים שייצג את מידת הוודאות שבזיהוי. לתדהמתו של הטכנאי, האחוז שהופיע לצד שמו של הנשיא, נשק לתשעים וחמישה. זה שהופיע לצד השניים האחרים, נשק לשמונים, עקב התחפושת שהם עטו על פניהם. בבת אחת שכח הטכנאי את העייפות. התוצאות היו יותר מאשר מטרידות. ליתר ביטחון הוא חזר על התהליך לאחר ששינה במעט את הבהירות של התמונה. אף בזו הפעם, התוצאות היו זהות. הטכנאי המבוהל לחץ על לחצן החירום שעל שולחנו. צליל אזעקה ניסר את חלל האוויר. המערכת כולה התעוררה לחיים. הממונה עליו הגיע לשולחנו בריצה. מבט אחד בממצאים המטרידים שכנע אותו שהטכנאי צודק. המהנדס הממונה שלף טלפון נייד מכיס מקטורנו וחייג מספר. מצב חירום הוכרז במערכת באופן רשמי.

שר ההגנה האוסטרי היה מתודלק במנה גדושה של כעס ומרמור. עמיתו השווייצרי לא הראה שום סימן של כוונה להשיב לפנייתו הדחופה. הוא וידא פעם נוספת עם מזכירתו שהמברק שלו נשלח. לאחר מכן הוא וידא עמה שוב, שהיא מחזיקה בידה אישור בדבר קבלתו של המברק בלשכתו של השר השווייצרי. חלפו כבר כמה וכמה שעות מהרגע המכונן של משלוח המברק. בכל אותן השעות הוא המתין בסבלנות במשרדו למען יואיל ירום הודו השווייצרי להשיב לו. היה ברור לו כשמש בצהרי היום, שאסור לו בתכלית האיסור לערב את הקנצלר שלו. ההמתנה המייגעת הביאה אותו למסקנה שעליו לנקוט בצעדים כלשהם. הוא הרים את שפופרת הטלפון וביקש ממזכירתו להשיג את השווייצרי. במחשבה שנייה, הוא נטל ממנה את המספר של האיש. הוא יחייג לחצוף בעצמו. נראה אותו מתחמק הפעם. הוא ניתק את השיחה עם מזכירתו וחייג ללשכתו של שר ההגנה השווייצרי. הטלפון בצדו השני של הגבול צלצל.

מזכירתו של שר ההגנה השווייצרי הייתה עסוקה עד למעל ראשה. כל היום נכנסו ויצאו שיחות מאנשי צבא ומשטרה, שדרשו במפגיע לשוחח עם השר. להפתעתה הרבה, השר הורה לה שלא לסנן ולו שיחה אחת. משהו שטיבו לא היה ברור לה, מתרחש. היא לא העזה לשאול את השר מה בדיוק. הגדרת התפקיד שלה הייתה ברורה. יעילות מרבית ונכונות שלא לשאול שאלות מיותרות. הטלפון על שולחנה צלצל. היא הרימה את השפופרת. למרבה ההפתעה, המתקשר היה לא אחר מאשר שר ההגנה האוסטרי, בכבודו ובעצמו. כנראה שהמזכירה שלו לא השכילה לסכור את פיה ואבדה את מקום עבודתה. השר האוסטרי דרש בתוקף לשוחח עם הבוס שלה. היא ביקשה ממנו להמתין. האיש יאלץ להתאזר בסבלנות לצלילי הסימפוניה התשיעית של בטהובן. עוד בטרם עלה בידה לפנות לשר ולבקש את אישורו להעביר אליו את השיחה של עמיתו האוסטרי, טלפון נוסף צלצל על שולחנה. היא הרימה את השפופרת. השר האוסטרי יאלץ לבלות בחברתו של בטהובן דקה אחת נוספת. בצדו האחר של הקו נשמע קולו של מזכיר המדינה האמריקאי, אף הוא בכבודו ובעצמו. אין ספק שמקצוע המזכירות פשט את הרגל. יום מלא הפתעות. המזכיר נשמע מנומנם אך היא לא יכולה הייתה לטעות בבהילות שבקולו. ממש כמו השר האוסטרי, מזכיר המדינה האמריקאי דילג על מילות נימוסין ודרש בתוקף לשוחח עם השר. המזכירה ביקשה אף ממנו להמתין וקהל המאזינים של בטהובן צמח במאת האחוזים. היא חייגה למשרדו של השר שלה. שר ההגנה השווייצרי בדיוק נטל הפסקה קצרה. מערכת העיקול שלו, שעמדה עד כה בלחץ, קרסה. הוא הזדרז לבקר בחדר השירותים שבלשכתו, לפני שיהיה מאוחר מדי. כל שהעסיק אותו עתה הייתה מלאכת ריקון בני מעיו וגם אלה לא התכוונו לעשות לו חיים קלים. הוא שמע את הטלפון מצלצל במשרדו. מי שזה לא יהיה, יאלץ להמתין עד שהשר יתפנה. מזכירתו של השר עשתה אחד ועוד אחד והגיעה לתוצאה מדויקת. הטלפון בשירותים צלצל בדיוק באמצע המשא ומתן בין השר לבני מעיו הסוררים, שהיה כרוך במאמץ לא קל בכלל. השר סמוק הפנים נאנח. מי האידיוט שהחליט להתקין שלוחה בשירותים שלו? הוא נטל הפסקה והרים את השפופרת בחוסר רצון בולט, משאיר את האתגר הנוכחי מאחוריו, תלוי בין שמיים לארץ, תרתי משמע. קולה של מזכירתו הנאמנה בקע מהאפרכסת. ניכר היה שהיום קורה משהו מיוחד. המזכירה היעילה מסרה לשר את זהותם של שני הממתינים, מדגישה שהאוסטרי היה הראשון שהתקשר. על אף המצב העדין בו היה השר מצוי, הוא ביקש ממנה להתנצל בפני עמיתו האוסטרי ולהעביר מיד את שיחתו של מזכיר המדינה האמריקני. מזכירתו הנאמנה מלאה אחר מצוותו. מזכיר המדינה זכה ברוב גדול. שר ההגנה האוסטרי שהפסיד על חודו של קול במאבק על תשומת לבו של הבוס שלה, איבד את שלוות רוחו וצווח באוזניה כמו משוגע. זה לא עזר לו כהוא זה. היא הקשיבה בקשב רב למלל הקולני ובהפסקה הראשונה שנטל השר האוסטרי בכדי לשאוף אוויר, היא שבה והתנצלה בנימוס וניתקה את השיחה. השר האוסטרי ששב וזכה ליחס מזלזל מאת שר ההגנה השווייצרי, היה על סף שבץ. הוא ניסה לחייג שוב ללשכתו של השווייצרי, אך משום מה הקו היה תפוס. מכאן ועד למסקנה המתבקשת שמישהו בצד השני נתן הוראה לסנן אותו, קצרה הייתה הדרך. השר האוסטרי השתולל. בהעדר כל מוצא אחר, חפצים החלו להתעופף בלשכתו, מתרסקים בקול על הרצפה המבריקה. לשמע המהומה מיהרה מזכירתו לפתוח את דלת לשכתו, רק בכדי להבחין בו עומד על שולחנו ומנפץ על הרצפה מכל הבא ליד. המזכירה המבוהלת נמלטה מהמקום בצעקות. טיפול בחולי נפש לא היה מעולם חלק מהגדרות התפקיד שלה.

שר ההגנה השווייצרי קיבל את שיחתו של מזכיר המדינה האמריקאי. המזכיר החביב התגלה כבחור קשוח. קאובוי אמתי. הוא לא בזבז זמן על טקסי נימוסים אלמנטריים, אלא ניגש ישר ולעניין. השר השווייצרי, הוא ולא אחר, מחזיק את הנשיא שלו ושניים מעוזריו במעצר בנמל התעופה. האומה האמריקאית כולה רואה זאת בחומרה רבה ומצפה לשחרורם המידי של השלושה, כמו גם להתנצלות רבתי. לא פחות. המזכיר מצא לנכון לציין בפניו של השר, שהצי השישי על כל כלי המשחית שלו, מפטרל לא רחוק ממנו, בים התיכון. יבין מכך השר מה שיבין ורצוי שיבין זאת מהר. שר ההגנה השווייצרי לא ידע את נפשו מרוב בהלה. בני מעיו נטשו את הספינה הטובעת בקול גדול. הוא מלמל כמה מילות התנצלות ומסר למזכיר שהוא מטפל בעניין באופן אישי. השיחה הסתיימה. לקח לשר פחות משלוש שניות להתארגן ולפרוץ החוצה בסערה. הוא חלף בריצה על פני מזכירתו. השר לא חיכה למעלית ואפילו לא לנהג שלו. הוא נכנס למכונית השרד שלו, הפעיל את הסירנה ויצא בשעטה לכיוון נמל התעופה. מישהו ישלם בראשו על המחדל העגום הזה ולא ממש בא לו להיות אותו המישהו. השר דהר ברחובות העיר, נוסע בחלקם כנגד כיוון התנועה. בתוך זמן קצר הוא הגיע לשערי הנמל. הזקיף שבשער זיהה אותו מיד ופתח אותו לרווחה. השר דהר לתוך שטח הנמל. הוא עצר את מכוניתו בחריקת בלמים בסמוך לכניסה לטרמינל ויצא ממנה בחפזה, מותיר את דלתה פתוחה ואת המנוע מונע. שני שוטרים שעמדו בסמוך ניגשו אליו. הוא הורה לשניים ללוות אותו מיד לבית המעצר. השניים שלא היו ערים לדחיפות שבעניין, החלו ללכת. זה לא התאים לו כלל. הוא הרים את קולו, מורה להם לפתוח בריצה. לא פלא שהאינטליגנטים האלה השליכו את נשיא ארצות הברית לתא מעצר! שר ההגנה ושני השוטרים, שעטו בריצת אמוק דרך אולמות הטרמינל לכיוון בית המעצר. השר רץ חסר נשימה כשמאחוריו משתרך שובל של נייר טואלט שנתפס בדרך לא דרך במכנסיו. אף אחד מהשוטרים לא העז להסב את תשומת לבו של השר אחוז הטירוף. מחזה שכזה לא היה זכור אפילו לזקני הנמל. בדרך ניסה השר המבועת להיזכר בכל מילות ההתנצלות הקיימות במילון ומחוצה לו. מוחו הנסער שלף בתגובה צרור קללות מהסוג הגרוע ביותר. למה כל הטוב הזה מגיע לו?! דמעות זלגו מעיניו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *