מיסטר איקס הניח בצד את העיתון שנטל עמו לשירותים והתבונן בשעון. חשבון פשוט הביא אותו למסקנה שחלף די והותר זמן. ויטמין פי בוודאי סיים לבלוס את הארוחה הכבדה. אולי אפילו את שתי הארוחות גם יחד. הוא גיחך. בעוד זמן קצר תעשה ההתבהמות של ויטמין את שלה. קרוב לוודאי שבטווח הזמן הקרוב, יתקשה ויטמין פי לתפקד תפקוד בסיסי. אם הוא צודק, רמת ההיגיינה של המסעדה תפעל אף היא את פעולתה. לנשיאי המעצמות צפויה הפתעה ירוקה. הוא פרץ בצחוק חרישי שטלטל את כל גופו. ויטמין פי ימלא את תפקידו מעל ומעבר למצופה. איקס נפרד לשלום מבית הכיסא, לא שוכח להוריד את המים. את העיתון הוא השאיר מאחוריו עבור מי שזה לא יהיה. האצילות מחייבת. הוא שטף את ידיו ביסודיות ואחר כך סירק את שערו בקפידה. הגיע הזמן לעבוד. מיסטר איקס יצא מהשירותים בדרכו למסעדה. בדרך הוא חלף על פני חבורה שלמה של אנשי אבטחה ורפואה של הנמל שהובילה שלושה אנשים אזוקים. מהומה שלמה. אחד מהשלושה ככל הנראה לא שיתף שיתוף פעולה מלא עם הרשויות ועתה היה מוטל חסר הכרה על אלונקה. משהו בעבריין המעולף היה מוכר לאיקס עד כאב. לא חשוב. אין לו זמן לבזבז. הוא חייב לוודא שויטמין שבע. איקס החיש את צעדיו, מותיר את החבורה העליזה מאחוריו. הוא נכנס למסעדה מלא מרץ וכוונות רעות. פרט לבחור ההזוי, שהקפיד לשבת במקומו ולבהות השד יודע במה, לא היה אף אחד בסביבה. השולחן של ויטמין פי ושלו היה נקי ומיותם. לא היה כל זכר לויטמין. איקס היה מרוצה. מסתבר שויטמין טרף את שתי הארוחות גם יחד. הוא בוודאי מבלה זמן איכות בשירותים. מזל שהוא השאיר את העיתון מאחוריו. מיסטר איקס פשט את חליפתו והתיישב ליד השולחן, מחייך לעבר הבחור המוזר. זה חייך אליו בחזרה, מהנהן בראשו. עשר דקות חלפו ואין כל זכר לויטמין. דיילת קרקע של אחת מחברות התעופה נכנסה למסעדה, תרה בעיניה אחר מאן דהו. עיניה נתקלו בעיניו. היא ניגשה אליו בהיסוס ושאלה לשלומו. איקס השיב לה בנימוס המתבקש, תמהה על עצם הפנייה. בגילו המתקדם הוא כבר לא היה רגיל לפניות שכאלה. גם כשהיה צעיר זה לא היה דבר שכיח. הגברת לא הראתה נכונות ללכת. מוזר. היא פתחה בהתנצלות ארוכה שתמציתה הייתה כי טרם אותר מלווה עבורו, מה גם שחל עיכוב לא ברור בהמראת הטיסה לתאילנד. הוא יאלץ בלית ברירה להמתין בסבלנות. לפני שהלכה מסרה בידיו הדיילת שוברים לרכישת מזון ומשקה. בטרם עלה בידו של מיסטר איקס להעמיד את הדיילת על טעותה המצערת, הסתובבה זו והסתלקה במהירות מהמקום. לא הייתה לה סבלנות או כוונה להתעמת עם עוד נוסע ממורמר. השליחות הלא נעימה שנכפתה עליה כלל לא הייתה לרוחה. מי שבישל את הדייסה מוזמן לאכול ממנה בעצמו ולבד. איקס התבונן נבוך בשוברי התשלום. הוא הניח אותם בצד השולחן. יש לו דברים חשובים מאלה לדאוג להם. ויטמין בושש להגיע ולבו של איקס ניבא לו רעות. הוא לא היה צריך להשאיר את העיתון בשירותים.

 

איקס תופף באצבעותיו על השולחן. השקט במסעדה הטריד את מנוחתו. הוא התבונן חסר סבלנות בשעונו. חלפה למעלה מרבע שעה מהרגע בו דרכה כף רגלו במסעדה. ויטמין פי לקח את הזמן. איקס התרגז. בכל רגע יתקבל האות המבשר להם שעליהם לצאת לדרכם. האיש פשוט חסר כל אחריות! הוא החליט להמתין חמש דקות נוספות בטרם יצא לחפש את הדביל. הבחור המתבודד בשולחן שלצדו, הקפיד לבהות בנקודה מסוימת ברצפה. על אף שמוחו היה טרוד בויטמין, איקס נפעם מההתמדה של הייצור המוזר. או שראשו של הבחור חלול לגמרי או שהאיש מומחה ליוגה הוליסטית מסוג כלשהו. רק שההוליסט לא יתחיל לרחף במקום. יש גבול. המתח בו היה שרוי איקס התערבב בשעמום תולדת ההמתנה מורטת העצבים. השעמום גרם למבטו של איקס לנדוד לנקודה בה בהה הגורו. מבעד לרגלי הכיסאות שלפניו הבחין איקס בכתם לבן על רצפת המסעדה. מתוך סקרנות גרידא הוא שינה את זווית הישיבה שלו במטרה לנסות ולזהות את העצם המסתורי. לעיניו של איקס נגלתה כפפה לבנה, שהזכירה לו את אלה שמשמשות בדרך כלל את שוטפי הכלים במסעדות. איקס סימן לאחד מעובדי המסעדה, מצביע על הכפפה. אין כל סיבה לקלקל את שמה הטוב של המסעדה. הבחור ניגש למקום והרים את הכפפה בעזרת מפית נייר, נזהר שלא לגעת בה. לאחר שהשליך אותה לשקית זבל הוא ניגש לאיקס והודה לו מקרב לב. הבחור החביב מצא לנכון להסביר לו שככל הנראה לאחר שהצוות הרפואי עזב את המקום, צוות המסעדה שניקה אחריו, פספס את הכפפה. הבחור טרח להבהיר, שכל זה לא קרה במשמרת שלו. הוא הוסיף בגאווה שמחדל מהסוג הזה לא היה קורה אצלו. איקס הופתע. הוא שאל את הבחור הצעיר במה מדובר וזה פירט בפניו באריכות את שקרה לאדון שישב לצד השולחן בו הוא יושב. איקס כמעט והתפלץ. זה עתה נודע לו שויטמין פי יצא אל מחוץ למשחק. אסור היה לו להשאיר את האינפנטיל ולו דקה אחת לבד! לא היה לו שמץ של מושג מה עליו לעשות. הוא תפס את ראשו בשתי ידיו, מועך בכוח את רקותיו. הבחור הבחין שאיקס נסער והזדרז להציע לו כוס מים. איקס נפנף בידו, מסמן לבחור להניח לו לנפשו ומיד. הבחור עזב את איקס רק בשביל לחזור אחרי דקה קלה כשבידו החליפה של ויטמין פי. איקס הניד בראשו, נטל ממנו את החליפה והשליך אותה על כיסא סמוך ללא אומר. מוחו של איקס פעל בקדחתנות. רעיונות מעולם לא חסרו לו, אבל דווקא עכשיו לא נולד אחד שכזה שיוציא אותו בשן ועין מהצרה הזו. אחרי כל ההשקעה בויטמין, חמור הגרם בחר להיחנק בדקה התשעים. אין צדק בעולם. הוא נשם נשימות עמוקות, מנסה בכל כוחו להירגע. לא עניין אותו כלל מה עלה בגורלו של ויטמין. דבר אחד היה ברור לו. אין כל סיכוי שהוא יעמיד את עצמו בחזית. הוא נזף בעצמו על כך שלא דאג להביא עמו גיבוי לויטמין. מצד שני, הוא הכיר בכך שעובדי המחלקה האחרים שלו, היו מוכשרים למדי ובהחלט היו עלולים להצליח להשכין שלום בין הניצים. הוא דפק בידו בתסכול על השולחן. ערימה של שוברים נפלה מהשולחן והתפזרה על הרצפה שתחתיו. הוא התכופף באופן אינסטינקטיבי במטרה לאסוף אותם. לפתע הכה ברק במוחו של איקס. השוברים אינם מיועדים לו. הפרט השולי הזה לא היה חדש לו ועד לפני רגע, עניין אותו כשלג דאשתקד. אם אלה אינם שייכים לו, הרי שהם שייכים בהכרח לפרופסור לבהייה מולקולרית שמאכלס את השולחן הסמוך. הוא ניסה להיזכר מה בדיוק אמרה לו הדיילת בטרם הסתלקה. אם זיכרונו אינו מטעה אותו, הגברת ביקשה ממנו להמתין בסבלנות למלווה מטעם חברת התעופה. בדרך כלל מוחו החד של איקס, לא נהג להתל בו. הוא קיווה שזה המצב אף עכשיו ובחר במוצא היחיד שעמד לרשותו – להמר. אם האיש זקוק למלווה, יש לכך סיבה מצוינת. העובדה שהבחור לא חדל ולו לרגע מבהייה חסרת תכלית, הביאה את איקס למסקנה המתבקשת שמוחו של הבחור אינו אלא חור שחור אחד גדול ומסוכן. אם זה המצב, הבחור חלול יותר מויטמין פי וזו לכל הדעות, משימה לא פשוטה. איקס התרומם, חוזר לתנוחת ישיבה, מחזיק בידיו את השוברים. רעיון חדש וזדוני השתלט על מוחו. אין לו את הזמן להתעכב ולבחון אותו לעומק. עליו לפעול ומהר. הוא נטל את החליפות של ויטמין ושלו וקם על רגליו.

 

עבור כל אחד אחר, ההמתנה הייתה יכולה להיות מורטת עצבים. למזלו הרב, במשך שמונה עשרה השנים האחרונות הוא שקד על פיתוח אמנות חוסר המעש. אותה האמנות סייעה לו עתה בהעברת הזמן בנעימים. עד כה לא עלה בידה של חברת התעופה לארגן לו מלווה בעל כישורים מתאימים או לפחות נטול קופאין וויסקי. הוא יחכה וכך אף הוריו היקרים והאומה התאילנדית כולה. לצערו, בחור מצוות המסעדה נטל את הכפפה הלבנה מושא בהייתו. הוא התגעגע למגישות החדשות. חבל שאין במסעדה טלוויזיה. לא נורא, הוא ימצא תחליף אחר. מישהו נעמד לצד שולחנו. הוא הרים את מבטו. הבחור החביב מהשולחן הסמוך ניצב בסמוך לו, מחייך מאוזן לאוזן. הוא נד בראשו וחייך בחזרה. הבחור נותר עומד על מקומו. הוא שב והניד את ראשו, אולם האיש החייכן לא זז. במקום זאת האדון משך את הכיסא הסמוך והתיישב מולו. האיש התבונן בו בסקרנות, עדיין מחייך. הוא לא הגיב. בהתאם להנחיות של אבא, האיש קיבל את מנוד הראש והחיוך. פעמיים. זה היה צריך להספיק. האיש שבר את השתיקה המעיקה ראשון. הוא הציג את עצמו כנציג של חברת התעופה, עליו הוטלה המשימה החשובה ללוות אותו בדרכו לתאילנד. נראה היה שההמתנה שלו באה לקיצה מוקדם מהצפוי. החייכן הבלתי נלאה לחץ את ידו בחום. הוא לא שכח להתנצל בפניו על אי ההבנה הקטנה. אי אפשר לסמוך היום על צוות הקרקע. הדיילת המבולבלת שכחה לערוך ביניהם את ההיכרות המתבקשת. אין דבר, לא נגרם כל נזק. עדיין נותרו להם מספר שעות המתנה עד שהמטוס יצא סופסוף לדרכו. החדשות הטובות הן שבינתיים, חברת התעופה ארגנה להם סיור משותף בעיר ופגישה עם אנשים מרתקים. הזדמנות חד-פעמית שאסור להחמיץ והכל על חשבונה של החברה. הוא נד בראשו באדישות. מה שהאיש הנחמד יגיד. כך או כך אין לו תכניות מיוחדות. בטח לא יותר מאלה שמעולם לא היו לו. החייכן ביקש ממנו ללבוש את אחת מהחליפות הזהות שהחזיק בידו. חלילה להם לאבד אחד את השני פעם נוספת. לשמחתו הרבה של החיוך, החליפה התאימה למידותיו והשניים יצאו את המסעדה בדרכם לגלות את סודותיה הכמוסים ביותר של ז’נבה. כך לפחות קיווה איקס שהתימהוני יאמין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *