צליל דפיקות נשמע ברחבי הבית. המטפל האישי של גנרליסימו התעורר בבעתה. חושך שרר בחדר. אמצע הלילה כבר חלף. אולי הוא רק חולם? הוא נזף בעצמו. החלומות שלו הלכו ונהיו מטרידים יותר ויותר עם השנים. הוא עצם את עיניו בתקווה לשוב ולהירדם. הטיפול בגנרליסימו הצריך לא מעט אנרגיה ומחובתו היה לנצל ביעילות את זמן המנוחה הלילי. הדפיקות התחלפו בחבטות עזות. הפעם לא היה בלבו כל ספק. מישהו ניצב מחוץ לדלת הבית ומשום מה משתוקק לבקר אותם דווקא עכשיו. פעם או פעמיים כבר קרה שהשכן בבית הסמוך, תרם את משכורתו החודשית לבר השכונתי והתבלבל בבתים. הוא נאנח בקול, קם מהמיטה החמה ושם פעמיו לדלת. רק שהנדבן הידוע לא יעיר את גנרליסימו. החבטות חזרו על עצמן בדיוק כשהוא הגיע לדלת. אולי בכלל זה הרופא של גנרליסימו? חלפה מחשבה במוחו. כבר כמעט שבוע שגנרליסימו סובל מעצירות והוא נאלץ להזמין את החכמולוג. אבל למה בשעת לילה שכזו? הוא הציץ בכעס דרך העינית. לא, זה לא השכן ואף לא הרופא של גנרליסימו. מחוץ לדלת ניצבו שני גברתנים בחליפות שחורות. אי אפשר היה לטעות בהם. אנשי אחד מהשירותים החשאיים של אימא רוסיה. הוא לא לקח סיכון וביקש מהם להזדהות. השניים נופפו בתעודותיהם מול עינית הדלת. בצר לו, הוא פתח בפניהם את הדלת לרווחה ואלה הזדרזו להיכנס לפני שהוא יתחרט חלילה. הוא לא היה צריך להתאמץ בכדי לשאול אותם למבוקשם. צמד החמד דרש ממנו בתקיפות רבה לשוחח עם גנרליסימו בדחיפות. מהות הדחיפות לא נמסרה לו, כמובן. הוא ניסה להסביר לשני הגלמים שהשעה מאוחרת וגנרליסימו זקוק למנוחת הלילה שלו. ההסבר שלו נקטע באיבו כשאחד מהשניים הסיט בעצבנות רבה את החליפה שלו והצביע ללא מילים על אקדח השירות שלו. המסר היה ברור כשמש. הוא נאנח בפעם השנייה באותו לילה. אם זהו רצונו של הדוב הרוסי, מי הוא שיחלוק עליו. טובים ממנו ניסו וסיימו את הקריירה המפוארת שלהם מוקדם מהצפוי, במקרה הטוב. על המקרה הגרוע נזהרו כולם שלא לדבר, אבל לא היה צריך דמיון פרוע בכדי להשלים את החסר. הוא ביקש מהחליפות חסרות הסבלנות, להמתין בסלון הבית. איך יגיב גנרליסימו למתרחש? כנראה שלא יגיב. הדמנציה שלו כבר תעשה את העבודה עבורו. הוא פתח את דלת חדרו של הגנרל הזקן, ניגש למיטתו ונגע קלות בכתפו, קורא לו לקום. גנרליסימו נעור בבת אחת, מתיישב במיטה ומשפשף בחוזקה את עיניו. החינוך הצבאי הנוקשה עשה את שלו. הגנרל הדרוך ירה כלפי המטפל האישי שלו צרור של שאלות לא ברורות. המטפל המנוסה השיב לו בסבלנות שבחלוף כמה וכמה עשרות שנים, המצב בחזית לא השתנה. אין לו מה לדאוג, הנאצים או מי שזה לא יהיה, ניגפים בהמוניהם. גנרליסימו נרגע. עכשיו הגיע החלק המאתגר. המטפל המסור הודיע לגנרליסימו ששני אנשים חשובים מבקשים לשוחח אתו. גנרליסימו זרח מאושר. אף אחד לא ביקש לדבר אתו כבר הרבה מאד זמן. בטח שלא אנשים חשובים. המטפל עזר לגנרליסימו להתלבש, לא שוכח להחליף לו את החיתול. לצערו, העצירות העיקשת סירבה להיפרד מהגנרל, למרות שלל השזיפים והתפוזים שהוא האכיל אותו ערב קודם. לא נורא, מחר יבוא ד”ר חוקן. הוא הוליך את הגנרל בזהירות לסלון, שם המתינו לו שני אנשי השירות חסרי המנוח. כשנכנס גנרליסימו לסלון הבית, תקעו בו השניים מבטים חוקרים. בשעה זו של הלילה, משהו בהחלט לא נראה להם בסדר עם האיש שופע החיוכים. אין להם זמן לברר כרגע במה מדובר ולמען האמת, לא ממש אכפת להם. המשימה שהוטלה עליהם על ידי בכירי המערכת, ניצבת כעת בראש סדר העדיפויות שלהם. מבלי שהיה צורך להבהיר להם, הם הבינו לבד שכישלון הוא אופציה מצוינת לרילוקיישן לישוב נידח וקפוא. הם לא יתנו לאף אחד את התענוג, גנרל או לא. הם ביקשו בנימוס את המטפל לצאת מהחדר בשעה שהם מעדכנים את גנרליסימו בחדשות. המטפל היסס לרגע והחליפה הוסטה שוב, כבדרך אגב. הוא יצא את החדר בלב כבד. לאחר שהדלת נסגרה מאחורי המטפל, שלף אחד משני אנשי השירות מעטפה חתומה מכיס פנימי של החליפה שלו והגיש אותה לגנרליסימו. גנרליסימו נטל את המעטפה והניח אותה על השולחן. הוא לא הפסיק לחייך אל השניים. שני אנשי השירות התבוננו בו בצפייה, אך גנרליסימו לא גילה כל כוונה לפתוח את המעטפה הסודית ולעיין בתוכנה. אחד מהשניים הגיע למסקנה שגנרליסימו סבור משום מה, שאין להם את הסיווג הביטחוני המספיק. הוא הרגיע את הגנרל. יש להם סיווג בטחוני גבוה. גבוה מאד. ספק אם הנשיא בכבודו ובעצמו מחזיק בסיווג דומה. גנרליסימו נראה מבסוט עד הגג. איזה אנשים נחמדים. חברו של איש השירות כחכח בגרונו כשהוא מסמן בעיניו על המעטפה, שולח לגנרל רמז. זה הצחיק את גנרליסימו. במקום שהמסר יעבור, היה גנרליסימו עסוק עתה בניסיון לחקות את קול הכחכוך שהפיק האיש. שני אנשי השירות הלכו ואבדו את שלוות רוחם. המשימה שנראתה קלילה לשועלים ותיקים שכמותם, הלכה והתבררה כבלתי אפשרית. המבוגר מבין השניים החליט לפעול, נוטל לידיו את המעטפה ופותח אותה, לקול כחכוחיו של גנרליסימו. הוא מסר לגנרל המכחכח את ערימת המסמכים וציווה עליו לעיין בהם בזריזות. אין זמן למשחקים. גנרליסימו כמעט נעלב. הוא התבונן במסמכים שבידיו, מנסה בכל כוחו לפענח אותם. האותיות, המילים והמשפטים התערבבו אלה באלה בבלנדר שפעם היה מוחו. שני אנשי השירות היו על סף ייאוש. אם קודם היה בלבם ספק קל, עתה היה ברור להם כשמש בצהרי היום, שגנרליסימו כשיר לתפקיד כלשהו במוסד סיעודי, אבל בטח ובטח שלא לממלא מקומו של הנסיך. הצעיר מבין השניים החליט לעשות מעשה. בניגוד מוחלט לכללי הפרוטוקול, הוא נטל את חבק המסמכים מידיו של גנרליסימו ועיין בהם במהירות. הבחור המבוגר בחר להעלים עיין מהמתרחש. כשסיים, עדכן איש השירות הצעיר את גנרליסימו במתרחש. מסתבר שהאמריקאים והאוקראינים רקחו בצוותא תרגיל עוקץ שעומד בסתירה לכל התחייבויותיהם. העניין חמור מאד. תחת לפרק את הטילים הגרעיניים, האמריקאים הנוכלים החליטו למכור אותם במחירי הפסד לאוקראינה. אם לא די בכך, שירותי המודיעין מאד מודאגים לאחרונה ממצבו הנפשי של הנשיא האוקראיני, שזכה לחשיפה בינלאומית בכל רשתות הטלוויזיה שמכבדות את עצמן. לא היה להם כל ספק שאחרי בקבוק ויסקי או שניים, השמיים של נשיא אוקראינה כבר לא יהיו הגבול. הדפקט עלול במידה קרובה של וודאות לנקב את השמיים בשלל טילים בליסטיים ומה יותר נוח מאשר לשגר את אלה על סביבתו הקרובה. משתה כיד המלך שבסופו מופע זיקוקים חינם. פנטסטי. שני אנשי השירות החשאי הבינו שמישהו צריך להביא את הידיעה המדאיגה לנשיא ומי שנבחר לבצע זאת, הוא לא אחר מאשר גנרליסימו. איזה אסון! כשסיים הצעיר מבין אנשי השירות לעדכן את גנרליסימו במתרחש, הוא הודיע לו חגיגית שעכשיו תורו להעיר בעדינות את הנשיא משנתו ולעדכן אותו גם כן. גנרליסימו צחק באושר. המשחק לא נגמר. עכשיו החברה הנחמדים משחקים אתו בטלפון שבור. איזה יופי! צחוקו המתגלגל של הגנרל והמבט החלול בעיניו גרמו לשניים להתקף חרדה. איש השירות הצעיר החליט בהחלטה של רגע, ליישר קו עם גנרליסימו. הוא הצטרף לצחוקו של הגנרל ואז הודיע לו שצריך להתקשר למישהו שחושב שהוא נשיא ולבקש להיפגש אתו בדחיפות. עוד הלילה. גנרליסימו התגלגל מצחוק. המשחק נעשה מעניין מרגע לרגע. שימח אותו שלחבורת השחקנים עומד להצטרף אחד נוסף, קוקו שחושב שהוא נשיא. אגלי זיעה בצבצו על מצחיהם של שני אנשי השירות. דבר כזה עוד לא היה להם. לבסוף שלף איש השירות המבוגר מכיסו טלפון משוכלל וחייג מספר. כשצחוקו של גנרליסימו נרגע מעט, מסר לו האיש את הטלפון מודיע לו שהוא עומד לשוחח עם זה שחושב שהוא נשיא. גנרליסימו עלץ. הוא לא נאלץ להמתין יותר מאשר שני צלצולים כשקול מנומנם נשמע מעברו השני של הקו. האיש הציג את עצמו כנשיא רוסיה ודרש בתוקף לדעת עם מי הוא משוחח בשעה זו של הלילה ובאיזה עניין מדובר. גנרליסימו עטה ארשת של חשיבות,  קורץ לעבר חבריו החדשים ומחניק בקושי את צחוקו. הוא הציג את עצמו ברשמיות מעושה וחזר על דבריו של איש השירות כמו תוכי, מבקש פגישה דחופה עם הנשיא, עוד הלילה. נשיא רוסיה סילק את קורי השינה מעיניו, מנסה להיזכר מי לעזאזל זה גנרליסימו. לקח לו כמה שניות עד שהוא נזכר בגנרל החביב שמתפקד על תקן ממלא מקומו של הנסיך. מדוע הגנרל מטלפן אליו לפנות בוקר? איפה הנסיך? שתי השאלות האלה שצצו במוחו של הנשיא הביאו אותו למסקנה המתבקשת שמשהו חמור מאד, על גבול הקטסטרופלי, עומד להתרחש. הוא קיווה מאד שעוד לא מאוחר מדי. אין טעם לבקש מגנרליסימו לספר לו בטלפון במה מדובר. אוזניים לכותל. שיחה שכזו חייבת להתבצע בחדרי חדרים ומיד. הוא הודה לגנרליסימו קצרות על הטלפון והורה לו להתייצב בלשכתו תוך שעה. היה נדמה לנשיא שהוא שומע את גנרליסימו צוחק. השיחה נותקה והנשיא המודאג הזדרז לקום ממיטתו. מצפה לו לילה לבן ועליו להיערך בהתאם. בדרכו לחדר האמבט, טלפן הנשיא למזכירו האישי והורה לו להזעיק בדחיפות את ראשי מערכות המודיעין והביטחון. מה שבטוח, בטוח. להפתעתו הרבה, המזכיר נשמע ערני לחלוטין, כאילו ציפה לשיחה כל הלילה.

איש השירות החשאי נטל את הטלפון המוצפן מידיו של הגנרל. גנרליסימו התפוצץ מצחוק. שני אנשי השירות נראו מוטרדים מאד. מצד שני, הם את המשימה שלהם מילאו כמעט עד תומה. כל שנותר להם עתה הוא להביא את הגנרל בשלום ללשכתו של הנשיא. אם צריך הם מוכנים לגרור אותו לשם. לאחר שימסרו אותו לאנשי הנשיא, האחריות עליו ועל מעלליו, תוסר מעליהם. אף אחד מהשניים לא חשב לדווח לממונים עליו אודות מצבו הנפשי הרעוע של גנרליסימו. למה להכניס ראש בריא למיטה חולה? מבחינתם, האיש שפוי וחד כתער. אם משהו חושב אחרת, זו בעיה שלו. הם קראו למטפל של גנרליסימו והודיעו לו שהם יוצאים בזה הרגע לדרכם. בקשתו של המטפל להצטרף לחבורה נדחתה על הסף. לא היה לאיש את הסיווג ההכרחי והוא לא החזיק באישורים המתאימים לצורך שהייה במחיצתו של הנשיא. לא הייתה להם כל כוונה ליטול על עצמם סיכון נוסף על גנרליסימו. מחאותיו הרפות של המטפל האישי של הגנרל, לא הועילו כהוא זה. הגנרל הובל על ידי השניים למכונית השרד שהמתינה להם בחוץ. כל אחד מהם אחז בזרוע אחרת של גנרליסימו, מהחשש הכבד והממשי שמא הלה יחליט בהחלטה מושכלת, שעתה הגיעה העת לשחק במחבואים. הגנרל הוכנס אחר כבוד למכונית וזו יצאה לדרכה בחריקת בלמים. בדרכם ללשכתו של הנשיא, ניסה המבוגר שבין השניים ליצור פעם נוספת קשר עם הנסיך, בתקווה לנסות ולמזער את הנזק הצפוי. הניסיון נדון לכישלון. הנסיך ישן שנת ישרים, חולם על עתיד ורוד ועתיר מזומנים וכמובן על טומטו שבלעדיו כל הטוב הזה לא היה אפשרי.

הנשיא הרוסי הגיע ללשכתו מוקדם מהצפוי. הטלפון המפתיע של גנרליסימו, הציף את דמו באדרנלין ועתה הוא היה ער לחלוטין. לאחר שנוכח כי מספר המשתתפים בישיבה הדחופה עלול להיות כזה שלשכתו אינה יכולה להכיל, הורה הנשיא לאנשיו להעתיק את הישיבה לחדר ישיבות סמוך. הוא הופתע פעם נוספת, כשנמסר לו שמשתתפי הישיבה הונחו מבעוד מועד להתכנס בחדר הישיבות האמור. היעילות הפקידותית הזו לא הייתה שכיחה. כנראה שכולם כולל כולם יודעים משהו שהוא לא יודע וזה החל להכעיס אותו. תחת להמתין לשעה היעודה, הוא יצא מלשכתו וסר וזועף בדרכו לחדר הישיבות. הוא פרץ פנימה בסערה. רוב רובם של המוזמנים כבר נכח במקום. השיחה הערה שניהלו אלה עם אלה, גוועה עם כניסתו. הנשיא ניגש לכיסא שלו והתיישב בכבדות. ניכר היה שהנוכחים יודעים במה דברים אמורים. הוא פנה אליהם והודיע להם שהישיבה מבחינתו נפתחת והם מתבקשים לעדכנו מיד במתרחש. אף אחד מהנוכחים לא פצה פה. באופן מוזר, הרצון להיות זה שנושא את הבשורה המרה, לא פקד הלילה את מי מהם. התפקיד הראשי שמור לגנרליסימו ומן הראוי לתת לו את הכבוד המפוקפק לשכב על הגדר עבור כולם. בדיוק באותו רגע נכנס גנרליסימו לחדר, מלווה על ידי אנשי השירות החשאי. הגנרל היה כולו חיוכים. לא הפריעה לו העובדה שפניהם של הנוכחים חמורות סבר. אנשי השירות הושיבו את הגנרל במקומו והזדרזו לצאת מהחדר, כמעט בריצה. לנשיא היה נדמה שהשניים נמלטו על נפשם, תרתי משמע. הוא התבונן בגנרליסימו המשועשע. כשזה לא חדל מחיוכיו, שבר הנשיא את השתיקה ופנה אליו ישירות, דורש ממנו לדעת במה דברים אמורים. גנרליסימו הרגיש על גג העולם. לפני שעה קלה השתתפו במשחק רק שלושה שחקנים ועכשיו, עשרים לפחות! עוד יותר שימחה אותו ההכרה בכך שהוא זה שנבחר להוביל את מהלכו של המשחק. עובדה, האיש עם הפרצוף המוכר, בחר להתחיל דווקא אתו. הנשיא לא זכה לקבל תשובה כלשהי מהגנרל. כשהוא כולו פקעת עצבים עשה הנשיא ניסיון נוסף לדובב את הגנרל, אך התגובה לא השתנתה. שאר הנוכחים בחדר, מילאו פיהם מים. כשהוא על סף התמוטטות עצבים, פנה הנשיא בשלישית, כמעט בצעקות, לגנרליסימו. קולו הרם של הנשיא הצליח איכשהו לחדור דרך ענני הדמנציה שאפפו את גנרליסימו. הגנרל נזכר סופסוף שמשחקים בטלפון שבור. הוא קם ממקומו, ניגש לנשיא ההמום ולחש על אוזנו את תקציר האירועים כפי שאלה סופרו לו על ידי הצעיר מבין שני אנשי השירות, לאו דווקא לפי סדר הדברים הנכון. מתישהו האוקראינים אמורים לקבל מהאמריקאים אטום ומתישהו אחר הם אמורים לזרוק את האטום דווקא על הראש של הנשיא. חוסר נימוס משווע מצדם. כשסיים שב גנרליסימו למקומו, מרוצה מעצמו. הוא את שלו עשה. עכשיו נראה את הקוקו שחושב שהוא נשיא, מעביר את הידיעה הלאה מבלי לשבש את הדברים. לקח לנשיא דקה או שתיים לעכל את הידיעה המרעישה. איפה הנסיך כשצריך אותו? ראשי שירותי הביטחון והמודיעין נעו בחוסר נוחות במקומם. הנשיא תקע מבט קשה בכל אחד ואחד מהם. היה ברור לו שאלה יודעים מעט יותר מאשר התרח הזקן וזה הרתיח את דמו. הגיע הזמן לעשות עמם סדר. הוא עבר אחד אחד, מבקש לשמוע ממנו מה בדיוק ידוע לו על הבעיה החדשה שהולכת ומתרקמת לה באוקראינה. אנשי הדרגות הגבוהות והתפקידים הבכירים, שבימים כתיקונם שידרו קשיחות והטילו מורא על פקודיהם, השיבו לשאלותיו של הנשיא בקול מהוסס. גנרליסימו מצדו, חדל מלחייך, מאוכזב עד עמקי נשמתו מכך שהמשחק קיבל תפנית בלתי צפויה. כנראה שהקוקו לא מכיר את הכללים. חבל. בתום סבב השאלות שערך הנשיא ובהעדרן של תשובות מניחות את הדעת, הוא הגיע למסקנה אחת ויחידה – גנרליסימו הנו היחיד ששולט בעובדות כהווייתן. חלחלה אחזה בנשיא. הוא אחז את ראשו בשתי ידיו בייאוש, מניח את מרפקיו על השולחן. הטיפשים שמסביב לשולחן באמת מצפים ממנו להגיע להחלטות כלשהן על בסיס המידע המשובש שמסר לו הגנרל הזקן?! דלת החדר נפתחה ופנימה נכנס מזכירו האישי של הנשיא. הוא ניגש לנשיא ומסר לו דף נייר. הנשיא עיין בכתוב. בדרך לא דרך הצליח המודיעין ליירט שיחה בין נשיא ארצות הברית, אותו הוא החשיב עד לא מכבר לחבר, לבין מזכ”ל האו”ם. מדי פעם בפעם הם בכל זאת גילו יעילות. מתקציר השיחה שנמסר לידיו עלה שהאמריקאי והמזכ”ל החביב סיכמו להפעיל מחלקה סודית שהוקמה באו”ם לשם פתרון סכסוכים בינלאומיים. הנשיא שעמד על קבלת עדכוני מודיעין שוטפים, על בסיס יומי, לא הכיר את המחלקה הסודית. הוא הרים את ראשו מהדף ופנה לנוכחים בשאלה ישירה מבקש לברר מי מהם ער לקיומה של המחלקה. שקט מתוח השתרר בחדר הישיבות. לחרדתם של הנוכחים, אף אחד מהם לא ידע על דבר קיומה של המחלקה. הם לא התבקשו לרגל אחר המוסד הארכאי והמיותר הזה שמתקרא האו”ם. רק זה היה חסר לבעיות התקציב שלהם. דעתו של הנשיא צעדה בבטחה לעבר היציאה. הוא שב וחזר על השאלה, כמעט בצעקה, נותן בסובבים מבט קשוח. על מנת להבהיר לכולם שהוא מצפה לתשובה מידית, הוא חבט בכל כוחו בשולחן. כולם הביטו בו בבעתה, למעט גנרליסימו. פניו של גנרליסימו האדימו ולפתע הוא צעק “כן!” מוסיף אף הוא חבטת יד משלו בשולחן. חבריו לישיבה ובראשם הנשיא, הביטו בו בתדהמה. חיוך רחב התפשט על פניו האדומים של גנרליסימו. הוא חזר ואמר בתוקף “כן!” והוסיף “התוצאה בהחלט עשויה להשביע רצון!”. הנשיא פירש את דבריו של הגנרל כאישור מפורש לדבר קיומה של המחלקה הסודית, נושא שיחתם של מזכ”ל האו”ם והנחש האמריקאי. מאחר ועד כה גנרליסימו היה היחידי, פרט לנשיא, שמילא את תפקידו נאמנה מסביב לשולחן, אף אם לא באופן אופטימלי.

 

הנשיא קיבל החלטה. הוא הרים את שפופרת הטלפון שניצב לידו, והורה למרכזנית ליצור קשר מידי עם מזכ”ל האו”ם. הנשיא נשען אחורה בכיסאו, עוצם את עיניו, מתכונן לשיחה הלא פשוטה עם המזכ”ל הסורר. לפתע החלו חלק מהנוכחים להשתעל קלות. הנשיא התרגז. דווקא עכשיו הוא זקוק לשקט! הוא פקח את עיניו והביט בנוכחים, משדר להם בעיניו לשמור על שקט. ההצלחה הייתה חלקית בלבד. שנייה לפני שהוא פתח בשורה של נזיפות, נשמע קולו המנומנם של מזכ”ל האו”ם מעבר לקו. פעם נוספת באותו הלילה נאלץ המזכ”ל לקום ממיטתו ולהידרש ליחסים המורכבים בין נשיא ארצות הברית לחברו הרוסי. הנשיא הרוסי התנצל קצרות בפני המזכ”ל העייף וניגש ישר לעניין, מבקש לשמוע ממנו פרטים מלאים אודות מחלקה סודית לכאורה. מזכ”ל האו”ם זעם. לא מספיק שהאמריקאים מרגלים אחריו, עכשיו גם הרוסים? העולם השתגע! הוא נאנח בקול ופתח בהטפת מוסר לנשיא החצוף, לא שוכח להלין אף על חברו האמריקאי. הטפת המוסר נגדעה באיבה לשמע שיעול כבד שפרץ מפיו של הנשיא הרוסי. מזכ”ל האו”ם לא שיער בנפשו שלדבריו תהא השפעה כל כך קשה על הנשיא הרוסי. מצפונו החל לייסר אותו. הוא ניסה להרגיע את הנשיא הרוסי, אך ללא הועיל. הנשיא כמעט ונחנק. עננה כבדה של ריח רע התפשטה לאיטה בחדר הישיבות ותורו של הנשיא ליהנות מהארומה המשובחת הגיע. כולם, למעט גנרליסימו, השתעלו בקולי קולות. גנרליסימו לעומת זאת, נראה שלו מאד, שלא לומר מרוצה. השיחה שניהל הגנרל לפני דקות ספורות עם השזיפים והתפוזים שהלעיט אותו העוזר האישי שלו, בהחלט נשאה פרות. שעשע אותו שהקוקו האמין באמת ובתמים שהוא משוחח אתו. אוויל משריש. העצירות שלו נפרדה ממנו לשלום רגע קט לאחר שהקוקו העצבני חבט בשולחן. ד”ר חוקן יכול לשכוח ממנו לזמן מה. כשהוא על סף חנק ועיניו דומעות, קיצר הנשיא הרוסי את השיחה עם המזכ”ל כשהוא דורש ממנו בקול חנוק להפעיל לאלתר את המחלקה, תהא אשר תהא. השיחה הסתיימה וחבריו של גנרליסימו והנשיא בראשם, נמלטו על נפשם מהחדר הסגור, כמעט רומסים זה את זה בדרכם החוצה. גנרליסימו נותר בחדר המצחין לבדו, כשמסבבו שלל כיסאות מוטלים הפוכים על הרצפה. לא היה לו חשק לשחק עם כולם בתופסת, למרות שגם הפעם הוא נבחר פה אחד להוביל את המשחק. כולם בורחים ממנו, הלא כך?! אנשי השירות החשאי נשלחו בדחיפות לפנות את המפגע מחדר הישיבות. אם נדמה היה להם שמשימתם הקודמת שבה היה מעורב גנרליסימו הייתה מאתגרת, התברר להם שהם לא ידעו על מה הם מדברים. הם גילו יכולות חדשות של האיש, שלא היו מביישות שום ארגון טרור גדול שמכבד את עצמו. גם הם נאלצו להימלט מחדר הישיבות, מותירים את הגנרל שהפך למומחה בעל שם ללוחמה כימית, מאחור. השניים ניצבו חסרי אונים מחוץ לחדר, נלחמים בבחילה שתקפה אותם. לאחר התייעצות קצרה הם הגיעו למסקנה הבלתי נמנעת, בנסיבות הריחניות שנוצרו, שאין מנוס אלא לזכות את המטפל של גנרליסימו בסיווג בטחוני. במידת הצורך יש העניק לו את הסיווג המקסימלי האפשרי ואולי אפילו מדליה או שתיים על חירוף נפשו למען המולדת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *