הפעילות בנמל התעופה של ז’נבה הפכה לאינטנסיבית יותר ויותר בכל יום שחלף. זקני הנמל לא זכרו היקף כזה של פעילות. במהלך הימים האחרונים נחתו בזה אחר זה ולצד הטיסות האזרחיות, מטוסי תובלה ענקיים. מבטנם של מטוסי התובלה נפלטו כמויות עצומות של טנקים, נגמ"שים, משוריינים אחרים, כלי נשק ותחמושת. זר לו היה נקלע למקום בטעות, היה מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שפניה של שווייץ למלחמה כוללת. מדד מתחם הסבירויות הצביע על כך שהסבירות הגבוהה ביותר, נוטה לכיוון הכנה למלחמת חורמה בסדר גודל של מלחמת עולם שלישית. לא פחות. סוחרי הנשק עמדו במילתם וסיפקו לשווייצריים מכל טוב בתוספת בונוסים קטנים פה ושם. בכל מקרה היה ברור שהשווייצריים לא מתכוונים להפסיד במערכה העתידית מול השד יודע מי. זרם מטוסי התובלה התגבר מיום ליום והלחץ בנמל הפך לבלתי נסבל. לצורך ההיערכות לקליטת כלי המשחית והתחמושת, נאלצו שלטונות הנמל לעשות אפסונם בחלקים נרחבים של הנמל. למרות הסכנה הברורה לתנועת המטוסים בשדה, הורו השלטונות בלית ברירה על איפסון כלי המשחית, אף במרווחים הצרים שבין המסלולים. בתוך זמן קצר נערמו גם שם כמויות אדירות של אמצעי לחימה ותחמושת.

פינוי מערומי הנשק והתחמושת משטח הנמל לא נראה באופק. עשרות פקידי ממשל הוזעקו למקום לצורך קידום המהלך, אך אלה, כמו תמיד, לקחו את הזמן. משימה מורכבת שכזו, מוטב לה שתתבצע רק לאחר סיעור מוחות פורה ובמלוא הרצינות והזהירות. השוטטות במסדרונות הדיוטי פרי, שהפכה במהרה לחלק אינטגרלי מתהליך סיעור המוחות, נתנה אותותיה בפקידים החרוצים. לא היו מאושרים מהם. רמת החיים שלהם זינקה באחת מעלה מעלה. להבדיל מהריח המעופש ששרר במשרדים העבשים שלהם, עתה עטף את הקבוצה הפטריוטית ענן ריחני במיוחד. מסתבר שאין תחליף לבשמים יוקרתיים, על אחת כמה וכמה כשאלה נמכרים במחירי מבצע מיוחדים להם ורק להם. בעלי העסקים בנמל התעופה, שחששו בתחילה מסגירת חלק ממנו לתנועת נוסעים, רוו נחת. מהר מאד הם מצאו שפה משותפת עם פקידי הממשל, בעיקר כשאף אחד לא הסתכל. כסף רב ומוצרי יוקרה החליפו ידיים במחשכים. חשבוניות מס וקבלות היו בגדר שמועה בלבד, שאף אחד לא טרח לברר את אמתותה עד תום. את השמועות העדיפו כולם להשאיר לטורי הרכילות. פקידי המכס קיבלו את חבריהם מהממשל בכבוד מלכים. בתחילה הם הסיטו מבטם כל אימת שאחיהם הפקידים חלפו בסביבה. בהמשך, אזרו פקידי המכס אומץ והצטרפו בעצמם  לחגיגה. כולם דאגו להחזיק את כולם במקום רגיש, כך שהחשש שמא מי מהם יזמר באוזני שלטונות המס, נעלם כלא היה. נמל התעופה הפך תוך זמן קצר לשטח אקס טריטוריאלי שדיני המסים המגוחכים אינם חלים עליו. השמחה הייתה גדולה. לא נשמעו תלונות וההיסוסים התחלפו בקדחת קניות. העסקים פרחו ובעלי החנויות בדיוטי פרי התפללו לאל המלחמה שהתכונה החריגה בנמל לא תיפסק לעולם. פקידי הממשל, נציגיו של האל האמור עלי אדמות או לפחות בנמל התעופה, עשו כמיטב יכולתם בכדי לסייע לבעלי העסקים להגשים את משאלותיהם. אידיליה במיטבה!

דבר מוזר נוסף קרה. את נמל התעופה החלו לפקוד קבוצות קבוצות של תיירים מאוסטריה. התעניינות אוסטרית שכזו בז'נבה לא הייתה מאורע שכיח. באופן בלתי מוסבר, הרכיב רוב רובם של תיירים אלה משקפי שמש, הן בתוך המבנה והן מחוצה לו, אפילו כשבחוץ ירד הלילה. פקידי ההגירה השווייצריים עשו אחד ועוד אחד והסיקו שבאוסטריה פרצה מחלת עיניים מסוג מדבק ביותר. התראה בהתאם נשלחה למשרד הבריאות השווייצרי ויש להניח שהיא תטופל מיד כשהפקיד הממונה יתפנה מעיסוקיו השוטפים. עד אז נצטווו פקידי ההגירה לעשות שימוש במשקפי מגן, מסכות פנים וכפפות סטריליות. על אף אמצעי המיגון, ששיוו להם מראה של מנתחים מומחים, החשש מהדבקות הביא אותם לקצר באופן משמעותי את ביקורת הגבולות והבאים בשעריה של שווייץ זרמו פנימה כמעט באין מפריע. מנקודת מבטם של פקידי ההגירה, פתיחת הגבולות נראתה הגיונית. התיירים האוסטרים מצדם, לא הזדרזו לצאת מגבולות נמל התעופה. למעשה, גרף המכירות בשדה של כרטיסי זיכרון למצלמות, לטלפונים חכמים ולכל מכשיר אלקטרוני שיש לו את היכולת לתעד דבר מה, הרקיע שחקים. לשמחתם של בעלי העסקים, המצב החדש והחריג בנמל לא קיפח אף לא אחד מבתי העסק. לא פחות מוזרה מכך הייתה העובדה שלנמל התעופה הגיעו גלים של תיירים נושאי דרכונים של מדינות זרות נוספות, פרט לאוסטריה. עד כאן לא היה בכך כל חדש אלא ששיאה של עונת התיירות חלף עבר זה מכבר. כאילו לא די בכך, הרי שבניגוד להגיון ולשכל הישר, חלק מאותם התיירים כלל לא שלט בשפת האם של מדינת המקור. אם קרה במקרה שחלקם הצליח בדרך לא דרך לומר מספר מילים בשפת אמו, לעתים קרובות לוותה השיחה הקצרה במבטא אוסטרי כבד. לזכותה של האומה השווייצרית יאמר שהיא כבר ראתה דבר או שניים בחייה. היה צריך יותר מאשר שייח סעודי שמדבר ערבית רצוצה במבטא אוסטרי, בכדי לרגש אותה או בכדי להדליק אצל מי משומרי הגבול שלה נורה אדומה או שתיים. על כל פנים ובשל החשש הכבד מהמחלה המידבקת, כולם התקבלו בסבר פנים יפות, מבלי שעוכבו ומבלי שנדרשו להצהיר על מטרת ביקורם. המודיעין האוסטרי שקל במלוא הרצינות לשלוח זר הוקרה עשיר לעמיתו השווייצרי. לבסוף החליט מי שהחליט, שלא להחליט בנושא וחבל. לא היה לאוסטרים זמן להצטער. ארגוני המודיעין שלהם הוצפו באלפי אלפים של תמונות וקולות ששוגרו אליהם על ידי ה”תיירים” ששוטטו באין מפריע בנמל התעופה, כל זאת באדיבותה של הגישה החופשית לרשת האינטרנט בנמל, במסגרת מיזם שווייצרי שזכה לכותרת הנדושה "הסבר פניך לתייר". אלמלא כמויות הנשק והתחמושת שרכשו שכניהם, עלולים היו האוסטרים להאמין שאכן מדובר באומה מסבירת פנים.

עם כל מטוס תובלה שנחת, גבר המתח בצד האוסטרי של הגבול. פקיד זוטר במשרד ההגנה האוסטרי נזכר שלפני מספר שבועות ואולי חודשים, מי סופר, הוא שיגר שדר בהול למשרד ההגנה השווייצרי, בדרישה מממשלת שווייץ לשפוך אור על כוונותיה. החדשות המדאיגות שזרמו פנימה בקצב הולך ומתגבר, גרמו לו לחרוג ממנהגו ולדלג על אחת מהפסקות התה המסורתיות. זה לא ישמח את ועד העובדים. הוא ידע שהדבר עלול לחבל לו בקידום, אך אחת לכמה שנים, כשאין ברירה, אז אין ברירה וחייבים להסתכן. הוא החל לנבור במרץ בערימת הניירות שמונחת מזה עידן ועידנים בשולי שולחנו. לפחות שני פקידים לפניו החלו במלאכת צבירת הניירת שבערימה בטרם פרשו לפנסיה. לאור צבעם הצהוב של דפי הנייר שבתחתית הערימה והתפוררותם של חלק מהם בידיו, יתכן שמדובר אף ביותר משני פקידים. חבל שנציג מועד העובדים לא עד לכך. רק על זה מגיע לו קידום משמעותי. כבוד! ענן של אבק אפף אותו בשעה שהוא עסק בחיטוט אובססיבי בניירת שבערימה. הוא לא איתר את מבוקשו. לחרדתו הרבה, משרד ההגנה השווייצרי לא מצא לנכון להשיב לשדר הבהול שלו. ביד רועדת הוא הרים את שפורפת הטלפון וחייג מספר. את ה-מספר. קולה של מזכירת שר ההגנה בקע מהשפופרת. לאחר ויכוח מיותר בן מספר דקות, במהלכו ניסתה המזכירה הנאמנה ללמד אותו היררכיה מהי, תוך שהיא מאיצה בו לפנות ראשית לממונים עליו, נאלצה שומרת הסף הנשכנית של השר להעביר את השיחה לשר בכבודו ובעצמו, תוך שהיא פולטת אנחה כבדה. ניכר היה במזכירה שהיא משתתפת בצערו של הפקיד העקשן, אשר כפשע בלבד בינו לבין אבדן הקריירה המפוארת שלו. בינו לבינו הוא תהה אם כדאי היה לנסות ולהסביר לגברת, שהטרדת הממונים עליו בעיצומה של הפסקת התה שלהם, מסוכנת לאין שיעור משיחה עם השר הקשוח. חלפו מספר שניות עד שקולו של השר הנרגן בקע מהשפופרת. השר מעולם לא שוחח ישירות עם דרג הפקידות הנמוך במשרדו ומעבר להיותו מופתע מעזות המצח של הפקיד הטרדן, הוא חשש שמא מדובר במהתלה. אין לשר זמן בימים אלה למהתלות. קירות משרדו של שר ההגנה צופו כולם בתצלומי לוויין של נמל התעופה בז’נבה ובתצלומים מתוך מתחם הנמל עצמו. לא פחות מטרידה מכך הייתה העובדה שדמותו של שייח סעודי מסתורי, כיכבה בלא מעט מהתצלומים. הוא יצטרך לברר עניין זה מיד כשיתפנה.

הפקיד הזוטר בלע את רוקו מנצל את הרגע לשם ארגון מחשבותיו. ההמתנה למוצא פיו של הפקיד שלא היסס להטריד את מנוחתו, לא נשאה חן בעיני השר והוא המהם המהום קצר, נותן לבן שיחו להבין שסבלנותו פוקעת. הפקיד המבוהל אזר אומץ ומסר לשר שלו דיווח מלא, אם כי מגומגם, אודות השדר הבהול שלא זכה לכל מענה מהשווייצריים. השר התחלחל. לא היה לו מושג שהמצב עד כדי כך חמור. הוא הודה לפקיד על הדיווח וסיים את השיחה. כשהדברים יירגעו, דבר ראשון שבכוונתו לעשות הוא להעביר את הפקיד הטיפש, שאת שמו הוא לא טרח לברר, לעבודה במשרד החקלאות. עדיף שיספור מלפפונים! הדיווח שנמסר לו זה עתה, הוסיף פקטור חדש למשוואה עליה עמלו גורמי המודיעין מזה מספר ימים. לדידו של השר המנוסה, העמימות לאורה מתנהלת הממשלה השווייצרית, במצטרף להתעלמותה משדרים בהולים, מלמדת בהכרח על שאיפות קולוניאליות נסתרות. חזון קשה, העולה כדי חזון בלהות נגלה לו. בדמיונו הוא ראה בבירור חיילים שווייצריים שוטפים את רחובות וינה, בוזזים מכל הבא ליד. בעיקר את המיטב שבעוגות השטרודל שיש לווינה להציע, שלא לדבר על המתכונים הסודיים של אלה. בהלה אחזה בו. עתה היה זה תורו להרים את שפופרת הטלפון. הוא קיווה שמזכירתו של הקנצלר, הידועה במזג הנוח שלה שעלול להקפיא את הדם אפילו בעורקיהם של טובי הזומבים, לא תערים עליו קשיים. קשה לו מספיק גם ככה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *